מיד עם קבלת המכתב ג’ולייטה מתחילה לתכנן את המסע להצלת ג’ובאני. היא מתכוונת לצאת מחר עם שחר. החורף מתקרב והיא מחליטה לקחת את הדרך הצפונית הארוכה יותר כדי לא להסתכן בשלגים הראשונים של החורף. היא תפנה מערבה וצפונה והיא מעריכה שתוך ימים בודדים היא תוכל להגיע לפרק של רורשך ולהצטייד שם בכל מה שצריך להמשך הדרך. אולי אפילו היא תקבל אישור מהמרסרים שם להשתמש בשער מרסר כדי להגיע ישירות לאחווה בה הדרכים מסתיימות (אם שער כזה קיים באחווה). אם לא, יהיה עליה להמשיך מערבה לכיוון באדן (היא תמיד אוהבת לבקר במעיינות החמים של באדן), ומשם ללוצרן. עם קצת מזל היא תמצא מעבורת לחצות את האגם ולהגיע שלושה או ארבעה ימים לאחר מכן לאחווה בה הדרכים מסתיימות. המסע כולו לא אמור לקחת יותר מ-6-8 ימים.
ברור שברוטוב לא יעמוד במסע כזה ורק יעכב אותה
מליסאוס ידוע במסדר כמחרחר מלחמות.
לנסינה מוזרה מידי וג’ולייטה לא בטוחה שהיא רוצה לבלות איתה 8 ימים בשטח.
ליבריוס הוא האפשרות ההגיונית ביותר, למרות שגם הוא פועל מידי פעם ברשלנות ובאופן לא רציונלי.
אולי כדאי לא לערב אף מאגוס.
אחרי דקות ארוכות של התלבטות ג’ולייטה מחליטה לגשת ללנסינה ולספר לה על המכתב. ג’ולייטה אומרת ללנסינה שאין בכוונתה לערב אף אחד מהמגוסים, אבל היא אינה בטוחה שהיא, ג’ורג’ ופורטונטוס יכולים להתמודד עם מאגוס אם יהיה צורך.
אם לנסינה מתעקשת שיצא מאגוס למסע הזה, ג’ולייטה תציע לליבריוס להצטרף.
מגניב ביותר. כמה שאלות:
א. מלוצרן לאחווה הדרך עדיין ארוכה. אני מנחש שג’ולייטה לוקחת את מעבר סן גות’ארד ומשם מערבה.
ב. הזמן למסע תלוי במידה בה ג’ולייטה ממהרת והזמן להכנות המקדימות. אתה יכול להשתמש בטבלה שהוספתי הכוללת זמן מסעות http://blackice.obsidianportal.com/wikis/—33. לפי דעתי הדרך שציינת היא כ- 806 ק"מ. במסע על סוס (ללא עגלה) הדרך צריכה להיות כעשרה ימים ללא עצירות ממושכות. ג’ולייטה היא שליחה מוכשרת כך שאפשר לקצר את זמן המסע פי שתיים כתלות במלווים שלה.
ג. אני מבין שג’ולייטה מתעלמת מהסכנה שציין ג’ובאני ומוכנה לעימות בין שתי האחוות. חטיפה של מאגוס היא דבר חמור ביותר. האם הבנתי נכון?
ג’ולייטה מצילה את ג’ובאני
א. כן, אנו נקח את מעבר גות’ארד אם צריך
ב. ג’ולייטה מאוד ממהרת. היא מתכוונת לצאת מחר עם שחר, אפילו אם היא תצטרך לצאת לבד. היא אכן שליחה מוכשרת, ואף יותר מזה, ולכן היא מתכוונת לעשות את המקסימום כדי להגיע מהר ככל האפשר לאחווה בה הדרכים מסתיימות. אם למשל היא יודעת שיש מקום שאפשר להחליף בו סוסים בדרך (למשל הפרק של רורשך אולי?) היא אפילו תחיש בסוסים כדי לעשות יותר מ-80 ק"מ ליום.
ג. אני הבנתי שהיא לא מתעלמת מהסכנה…. ההיפך, היא פנתה בדיסקרטיות רק אל לנסינה (כנראה המבוגר האחראי היחיד בפרק שלנו) בדיוק כמו שג’ובאני אמר לה במכתב.
ד. למרות הבהילות, ג’ולייטה מתכוונת למצות את האופציה הדיפלומטית לפני שהיא עושה יותר מזה. אבל אם זה לא יעבוד, חבל להם על הזמן…. הולכים להתפנות כמה מקורות ויס בסביבה….
I'm sorry, but we no longer support this web browser.
Please
upgrade your browser
or install
Chrome
or
Firefox
to enjoy the full functionality of this site.
Comments
מיד עם קבלת המכתב ג’ולייטה מתחילה לתכנן את המסע להצלת ג’ובאני. היא מתכוונת לצאת מחר עם שחר. החורף מתקרב והיא מחליטה לקחת את הדרך הצפונית הארוכה יותר כדי לא להסתכן בשלגים הראשונים של החורף. היא תפנה מערבה וצפונה והיא מעריכה שתוך ימים בודדים היא תוכל להגיע לפרק של רורשך ולהצטייד שם בכל מה שצריך להמשך הדרך. אולי אפילו היא תקבל אישור מהמרסרים שם להשתמש בשער מרסר כדי להגיע ישירות לאחווה בה הדרכים מסתיימות (אם שער כזה קיים באחווה). אם לא, יהיה עליה להמשיך מערבה לכיוון באדן (היא תמיד אוהבת לבקר במעיינות החמים של באדן), ומשם ללוצרן. עם קצת מזל היא תמצא מעבורת לחצות את האגם ולהגיע שלושה או ארבעה ימים לאחר מכן לאחווה בה הדרכים מסתיימות. המסע כולו לא אמור לקחת יותר מ-6-8 ימים.
ברור שברוטוב לא יעמוד במסע כזה ורק יעכב אותה
מליסאוס ידוע במסדר כמחרחר מלחמות.
לנסינה מוזרה מידי וג’ולייטה לא בטוחה שהיא רוצה לבלות איתה 8 ימים בשטח.
ליבריוס הוא האפשרות ההגיונית ביותר, למרות שגם הוא פועל מידי פעם ברשלנות ובאופן לא רציונלי.
אולי כדאי לא לערב אף מאגוס.
אחרי דקות ארוכות של התלבטות ג’ולייטה מחליטה לגשת ללנסינה ולספר לה על המכתב. ג’ולייטה אומרת ללנסינה שאין בכוונתה לערב אף אחד מהמגוסים, אבל היא אינה בטוחה שהיא, ג’ורג’ ופורטונטוס יכולים להתמודד עם מאגוס אם יהיה צורך.
אם לנסינה מתעקשת שיצא מאגוס למסע הזה, ג’ולייטה תציע לליבריוס להצטרף.
מגניב ביותר. כמה שאלות:
א. מלוצרן לאחווה הדרך עדיין ארוכה. אני מנחש שג’ולייטה לוקחת את מעבר סן גות’ארד ומשם מערבה.
ב. הזמן למסע תלוי במידה בה ג’ולייטה ממהרת והזמן להכנות המקדימות. אתה יכול להשתמש בטבלה שהוספתי הכוללת זמן מסעות http://blackice.obsidianportal.com/wikis/—33. לפי דעתי הדרך שציינת היא כ- 806 ק"מ. במסע על סוס (ללא עגלה) הדרך צריכה להיות כעשרה ימים ללא עצירות ממושכות. ג’ולייטה היא שליחה מוכשרת כך שאפשר לקצר את זמן המסע פי שתיים כתלות במלווים שלה.
ג. אני מבין שג’ולייטה מתעלמת מהסכנה שציין ג’ובאני ומוכנה לעימות בין שתי האחוות. חטיפה של מאגוס היא דבר חמור ביותר. האם הבנתי נכון?
ג’ולייטה מצילה את ג’ובאני
א. כן, אנו נקח את מעבר גות’ארד אם צריך
ב. ג’ולייטה מאוד ממהרת. היא מתכוונת לצאת מחר עם שחר, אפילו אם היא תצטרך לצאת לבד. היא אכן שליחה מוכשרת, ואף יותר מזה, ולכן היא מתכוונת לעשות את המקסימום כדי להגיע מהר ככל האפשר לאחווה בה הדרכים מסתיימות. אם למשל היא יודעת שיש מקום שאפשר להחליף בו סוסים בדרך (למשל הפרק של רורשך אולי?) היא אפילו תחיש בסוסים כדי לעשות יותר מ-80 ק"מ ליום.
ג. אני הבנתי שהיא לא מתעלמת מהסכנה…. ההיפך, היא פנתה בדיסקרטיות רק אל לנסינה (כנראה המבוגר האחראי היחיד בפרק שלנו) בדיוק כמו שג’ובאני אמר לה במכתב.
ד. למרות הבהילות, ג’ולייטה מתכוונת למצות את האופציה הדיפלומטית לפני שהיא עושה יותר מזה. אבל אם זה לא יעבוד, חבל להם על הזמן…. הולכים להתפנות כמה מקורות ויס בסביבה….