קרח שחור

הפרק בו הפרק מתחיל להתגבש לכדי מציאות

וברוטוס חווה חווית כמעט-מוות

מיד לאחר הקרב עם הגלדיאטור הרומאי, משב רוח קר עבר על כל הרמה שבה יושב המקדש, ורוחות חזקות התחילו לנשב. אחד הגרוגים צעק שהוא רואה לפיד, אך אף אחד אחר לא הבחין בו, וגם אותו גרוג אמר במבוכה שהוא היה בטוח שהוא ראה לפיד בכניסה להיכל המקדש הראשי.
אנחנו משאירים את שני הגרוגים הפצועים, יחד עם כל הגרוגים שאינם לוחמים ושני שומרים מתפקדים, ומתקדמים עם עשרה לוחמים לכיוון הכניסה למקדש.
בינתיים כבר מחשיך, פותחים את הדלתות המובילות פנימה, ורואים היכל גדול וחשוך. רק אלומת אור חיוורת מאירה את מרכז ההיכל הודות לפתח בתקרה. נכנסים פנימה, ורואים באחד הצדדים ליגיונר מחזיק לפיד. אנחנו קוראים לו בלטינית והוא מסתכל עלינו, קורא “הם באים, התכוננו!”, מסתובב ונעלם לתוך הקיר.
ליבריוס מורה לשני גרוגים להשאר מחוץ לדלתות הכניסה, ברוטוס מקסים שלושה לפידים ומעביר שניים מהם לגרוגים לוחמים. מתחילים להתקדם פנימה, כשאחד הגרוגים שבחוץ קורא לנו כי יש שריפה באחד המגדלים. ליבריוס רץ החוצה, רואה את המגדל בוער ואז זה נעלם והכל נראה בסדר.
ממשיכים להתקדם להיכל. מסביב, ובעיקר מקדימה יש רעש של צחצוח חרבות.
כעבור רגע, קבוצה של חיילים נכנסת מהפתח, מתקדמת בריצה לתוך ההיכל ופשוט עוברת דרכנו.
בהיכל יש מספר חדרים, על שניים מהם שלטים – ספרייה ונשקייה.
בספריה- ספרן כחוש מנסה להפחיד אותנו. ליבריוס וברוטוס מנסים לשכנע אותו אבל הוא לא בוטח בהם.
בנשקיה ליבריוס רואה באמצעות קסם, דרך הדלת, ליגיונר דוקר את האוויר עם הפגיון שלו במבט רצחני. ליבריוס מסיק מכך שאלו הבוגדים שהספרן והגלדיאטור מחפשים. שאר החדרים היו חדרי ציוד והם די ריקים.
ברוטוס מזהה את העבר של האפר שהיה פעם הספר “דה אגריקולטורה” – נשרף מזמן על ידי ליגיונרים רומאים.
בכל האיזור – בתוך ההיכל, על הרמה, במגדלים, במבני השירות – יש חזיונות של רוחות רפאים. רובם דוקרים בתאווה את האוויר או משספים אותו.
לילה קשה עובר על כוחותינו, עם רעשים מוזרים, חזיונות מפחידים וכדומה. כמעט כולם מתקשים לישון. ברוטוס מדרבן את השף להכין ארוחת לילה קלה. ליבריוס מנסה לטמון ראשו בכר ולישון. ז’ורז’ מנסה לתת לגרוגים עצות (תכבו את האור, תעצמו עיניים,…) ורק מעצבן אותם.
בבוקר הכל כרגיל. הרמה כולה שלווה ונעימה. מחליטים לישון שנת בוקר כדי להתאושש מהלילה.
לנסינה מוציאה מהספרן את המידע הבא: הכהנים של יונו שחדו את חיילי המוצב וכך באה הכליה על המוצב; הספרן הופקד לשמור על הספריה, והוא מצטער שלא היה לו האומץ לצאת ולהלחם עם קומץ הנאמנים לאונמאוס – הגלדיאטור שפגשנו; עושה רושם שהספרן עצמו לא באמת הגן על הספרים שבספריה, למרות שזו הפקודה שניתנה לו.
בצהריים נתקלים שוב בלוחם הגדלדיאטור. ברוטוס מנסה למצוא חן בעיניו, אבל רק מעצבן אותו. אונמאוס משקיע את כל המהות שלו בהתקפת חרב רצחנית ומשסף את ברוטוס. בזכות הפארמה של ברוטוס הוא נותר בחיים והחרב פשוט חולפת דרכו אבל ברוטוס נותר חיוור והמום מההתקפה. הגרוגים מורידים את אונמאוס, בשניתף ושוב חוזרות הרוחות (המנשבות והרפאים).
לנסינה בודקת את רגשות החיילים בחזיונות, ומגלה שהם מרגישים בעיקר רגשות אשמה.
עד הלילה לנסינה רודפת אחרי רוחות (5 מנטם) ומטילה הגנה מרוחות על בניין המגורים הזמני שלנו, וכך עובר עלינו לילה שקט בסך הכל.
למחרת, כשאונמאוס שוב מופיע, הקבוצה יוצרת אשליה של חייל יונו המובס על ידי הגרוגים שלנו. זה עובד והגלדיאטור מריע לגרוגים. אונמאוס הופך להיות מפקד המשמר של האחווה. ממונה לו סגן שיתפקד כמפקד במקרה שהלוחמים צריכים לצאת מהרגיו. אונמאוס גם מרגיע את הספרן, ששמו איאוליאנוס, ומורה לו לשתף פעולה עם חיל המצב והמאגוסים החדשים.
במהלך נקיונות של הספריה, ברוטוס מגיע לערימת קרשים מפוחמים שהיו פעם ספריה. כאשר הוא מתחיל לפנות אותם איאוליאנוס מבקש ממנו לחדול בהתרגשות, אם כי הוא לא מצליח להסביר מדוע. ברוטוס חושף דלת ומבעד לה הוא מוצא חדר קטן ובו שלד. לצד השלדים נמצאים שיירי בד שתואמים לבגדים של איאוליאנוס. בנוסף, מגילות ישנות כוללות יומן אחרון של הספרן בו הוא מתאר את בגידתם של חיילי המקדש לאחר שכוהני יונו שיחדו אותם. אונמאוס, על פי איאוליאנוס ניסה להגן עם קומץ נאמנים כנגד הבוגדים, אך הם השתוללו ברחבי האחווה. איאוליאנוס קיבל את הפקודה לשמור על הספריה אבל כאשר הבוגדים התקרבו אליה הוא נעל את עצמו בחדר השירות. הספריה בערה וקרשים נפלו על הדלת וחסמו אותה, סוגרים את הספרן בתוכה לנצח עד שמת מרעב.
בהמשך, מליסאוס וג’ובאני חוזרים ומספרים סיפור דומה על הבסיליסק – הם נתקלו בבסיליסק, ומיד לאחריו באביר הגרמני פון-קארל. מג’ובאני הוא ביקש שוב חלק מהבסיליסק (ג’ולייטה הרגה את הבסיליסק), וממליסאוס הוא ביקש רק את ברכתו (האביר הרג את הבסיליסק בעזרת המגן הממורק).
שניהם מוסיפים פרטים לגבי הלחשים:
מליסאוס מדווח כי נראה היה שהקסם של רהא לא כל כך עבד, אולם אז ערפל שחור עטף את רהא ופתאום הקסם עבד בעוצמה מפליאה, אלא שרהא יצאה מותשת, ללא כוחות, ולבסוף כידוע מתה. זה היה לחש פרדו וים, ללא שימוש בויס.
ג’ובאני מדווח על כך שהלחש כמעט התיש את המטילה שלו, ולקח לה מספר שעות לזחול החוצה מהאורווה ולהתאושש לפני שחזרה וגילתה שכל האורווה הושפעה. זה היה טקס ReAn, שכלל שימוש בויס. הוא גם הביא איתו שלושה מהסוסים המיוחדים הללו. הם אדישים להשפעת ה-GIFT, ורואים כרגיל למרות שעיניהם שחורות לגמרי.
בנוסף, נראה שג’ובאני חזר מעורער משהו. בימים הראשונים הוא די מסתגר במגדל שבו הוא מקים את המעבדה שלו, לא מתרועע עם אף אחד, תשובותיו מאוד קצרות ולקוניות וכו’. לאחר 4-5 ימים הוא קצת חוזר לעצמו ולאט לאט הוא חוזר להתרועע עם כולם.

בשלב מסוים הגיע לפרקנו שליח מאת הוגו, הברון של קיצבוהל הסמוכה. הוא מודע לקיומנו, ומבין שאנחנו צריכים את הזמן להתארגן, אבל הוא מצפה שעד סוף הקיץ יגיע אליו כל אחד מהמאגוסים כדי להסביר את ענייניו ואת כוונותיו באיזור.

Comments

GurArieLivniAlcasid GurArieLivniAlcasid

I'm sorry, but we no longer support this web browser. Please upgrade your browser or install Chrome or Firefox to enjoy the full functionality of this site.