ליבריוס וג’ולייטה מתאחסנים בפונדק של האחווה בה הדרכים מסתיימות. הפונדקאי, שחור הזקן, מספר שג’ובאני התארח כאן לפני זמן רב, למרות שלא ברור מתשובותיו כמה זמן עבר מאז, מסתבר שג’ובאני השאיר מכתב לג’ולייטה. המכתב כתוב בקיצור ובחופזה: “ג’ולייטה, פני לאורורה”.
אורורה היא הבת של מיקלוש, אחד המאגוסים באחווה. שחור הזקן מצביע לנו על הדרך לבית שלהם. הדרך לשם עוברת בכפר הדרדסים, רק שאין שם דרדסים אלא אנשים עם קלשונים. בסוף ליבריוס וג’ולייטה מגיעים לבית אחוזה קטן. משרת מקבל את פניהם ואומר שאורורה לא בבית. ברור שהוא מסתיר משהו ולא מעוניין לספר איפה היא. ג’ולייטה מתפרצת פנימה (בנימוס) והמשרת מוביל אותם לטרקלין שם הם מחכים לשובה של אורורה לקראת ארוחת הערב.
בטרקלין יש הרבה תמונות פורטרט של כל מיני אנשים. בחלק גדול מהתמונות מופיעים זוג – גבר בסביבות שנות העשרים ואיתו אישה יפה מעט יותר צעירה. בחלק מהתמונות יש איתם ילדים, וביניהם ילדה חיוורת ובעלת עיניים כחולות כמו אגם קפוא. כנראה זו אורורה.
מיקלוש מגיע ומתפתחת שיחה. הוא מדבר רעה וסרה על ג’ובאני ומתפלא כשג’ולייטה מספרת לו על קשר בין אורורה וג’ובאני. אחרי שמסבירים לו שאולי אורורה גם בסכנה, כמו ג’ובאני, הוא קצת מתרצה. בעזרת קסם הוא מוודא שאין לליבריוס כוונות רעות לפגוע בבת שלו ואז נותן לליבריוס סיכת שיער של אורורה שבעזרתה הוא אומר שאפשר לזהות אותה. לדעתו היא עושה בלאגנים באחד הכפרים שבסביבה.
אנחנו יוצאים מהרגיו של האחווה דרך איזה אגם. הולכים בשביל לסט. ג’ררד. עושים חניית לילה בשטח. למחרת ממשיכים ללכת. פתאום מפתיעים את אורורה בשיחים. נראה שהיא עברה איזה התכתשות. הבגד שלה קרוע, ויש לה שריטה בפנים. מסתבר שזה סתם להטעייה.
אורורה רוצה שבתמורה לזה שהיא תביא אותנו לג’ובאני נבטיח לה שנעזור לה לזכות בליבו של הגבר היחיד בכפר סט. ג’ררד שעוד לא היה שלה. ג’ולייטה מבטיחה לעזור לה לנסות לגרום לזה לקרות.
אורורה מתרצה, ומובילה אותנו לקיר קרח לא רחוק מביתו של קארלו, חופרת מעט בקיר עד שנהיה חור, ואומרת “הנה”. ג’ולייטה מתקרבת לחור וקוראת לג’ובאני, אשר עונה חלושות. ג’ולייטה, בעזרת פורטונטוס, חוצבת בקיר, ומוציאה את ג’ובאני.
מתברר שג’ובאני חושד כי קארלו חטף אישה אשר שימשה יומן-מחקר של מכשף מטורף-גאון שנודה מהמסדר. הוא חקר וגילה סודות הנוגעים למספרים, אך היומן שבחר לעצמו היה קעקועים על האישה שבה הוא התאהב (כמובן, לאחר שדאג להאריך את חייה). אותה אישה נעלמה מולנסטיום, והחשד נפל על קארלו. זו כנראה הסיבה העיקרית לאיבה בין שתי האחוות.
על כל פנים, ג’ובאני קיווה להחליף את קשקשי הלטא-קור באישה, להחזירה לולנסטיום וכך לזכות בתהילת עולם (ומקום בולנסטיום). קארלו לא שיתף פעולה וכלא אותו באותה מערה – לא לפני שהביא פיה אשר גנבה מג’ובאני את כוחות הקסם שלו.
ג’ובאני רצה שנסייע לו להתגנב לתוך ביתו של קארלו ולהשיב את האישה-יומן, אך תגובה תקיפה של ליבריוס ושל ג’ולייטה לא השאירה לו ברירה והמשלחת חזרה לאחווה.
לפני היציאה מהאחווה שבה הדרכים מסתימות, ג’ולייטה עוד חזרה לקארלו, הודיעה לו ששחררנו את ג’ובאני, וכי הוא עוד ישלם על מה שעשה.
בדרך לאחווה ליבריוס ניסה לשכנע את ג’ובאני כי לפרוץ לביתו של קארלו זו לא אפשרות אך ג’ובאני לא השתכנע ולא הביע חרטה,. כיוון שכך, ליבריוס פנה ללנסינה וסיפר לה על המאורעות.
– קעקוע שיכול להצביע רק על שיוך לכת דמונית / אנטי-נוצרית.